 ריכוז ההפקדות אשר ניתן להפקיד לקופות הגמל השונות עד לסוף שנת 2009:

1. קרן השתלמות - בשנת המס 2009 יוכרו בניכוי הפרשות לקרן השתלמות כדלקמן (במונחים שנתיים):

עצמאי - הפקדתו המותרת של עצמאי לא תעלה על 7% מהכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד לסכום של 234,000 ₪. (בשנה יותר ניכוי מקסימאלי של 4.5% ובתנאי שיופרשו במקביל 2.5% מההכנסה הקובעת).
כלומר - הפרשה מקסימאלית מותרת היא 16,380 ₪ או 7% מההכנסה החייבת למי שהכנסתו נמוכה מ- 234,000 ₪.

שכיר "בעל שליטה" - הפקדתו של שכיר בעל שליטה לא תעלה על 6% מהשכר השנתי ועד לתקרת שכר של 188,544 ₪.
בשנה יותר ניכוי מקסימאלי של 4.5% מהשכר אך לא מעל תקרת שכר של 188,544 ₪. ההוצאה תוכר כך שבמקביל בעל השליטה יפריש 1.5% נוספים.
כלומר - הפרשה מקסימאלית מותרת היא 11,312 ₪ או 6% למי שהכנסתו החייבת נמוכה מ- 188,544 ₪. [כל הסכומים הם ללא שינוי בשנת 2009]

{מובהר בזאת כי הפרשות המעביד מעבר לשיעור של 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על- 188,544 ₪ , אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד אך לא תיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה כאמור לעיל). הפרשה בשיעור העולה על 7.5% תחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה כאמור בסעיף (3ה) לפקודת מס הכנסה}.

שכיר רגיל - הפרשות מעביד עבור עובדים שכירים רגילים (שאינם בעל שליטה) 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪ ו- 2.5% תשלום מקביל של העובד (יורד מהנטו). [כל הסכומים הם ללא שינוי בשנת 2009].
(אצל עובדי הוראה: 8.4% ו- 2.8% בהתאמה).

{עמדת נציבות מס הכנסה הינה שתקרת המשכורת הקובעת היא בגין הכנסתו הכוללת של העובד ממשכורת, ולא בגין כל עבודה בנפרד, במידה והוא עובד במספר מקומות עבודה}.

כללי - בסעיף 9(16ב) לפקודה נקבע פטור ממס לסכומים, שמשך יחיד עצמאי מקרן ההשתלמות שלו ובכלל זאת סכומי הריבית, הפרשי ההצמדה ורווחים אחרים. זאת, בנסיבות ובתנאים המסוימים להלן:

● לאחר שלוש שנים ממועד התשלום הראשון - אם שימשו הכספים לצורך ההשתלמות של העצמאי, וכן אם היחיד הגיע ל"גיל פרישה".
● לאחר שש שנים ממועד התשלום הראשון - ללא כל תנאי.
● ללא הגבלת תקופה ממועד התשלום הראשון - אם הסכום נמשך בידי הזכאים לקבלת סכומים של היחיד, בעל החשבון, שנפטר.
סכומים שמשך עצמאי מקרן ההשתלמות, אשר לא נתקיימו בהם התנאים בסעיף 9(16ב) לפקודה, יהיו חייבים במס כהכנסה מעסק או ממשלח-יד, בעת קבלתם, למעט הסכומים שהפריש העצמאי לקרן השתלמות, שלא הותרו בניכוי לאור הוראת סעיף 3(ה2) לפקודה.

2. קופות גמל והשינויים בחקיקה
השנה (2009) וכמידי שנה, בוצעו שינויים בענף קופות הגמל. קופות הגמל לתגמולים לא יוכלו לפעול במתכונת הקיימת, והן יפעלו כקופות גמל לקצבה (בלבד). החוק מגדיר שני סוגי קופות חדשות: קופה משלמת לקצבה; וקופה שאינה משלמת לקצבה.ומכאן, הפכו קופות הגמל ההוניות לסוג של קופת גמל לקצבה.
{קופת גמל לא משלמת לקצבה הנה קופת גמל לקצבה לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת - משלמת לקצבה - שאליה יועברו הכספים שנצברו, כדי שתשלם קצבה לפורש.}
להלן הסבר לגבי אפשרויות ההפקדה וההטבות למוטבים השונים . על מנת להיטיב עם הטבות, יש לפנות למשרדנו לצורך קבלת הסבר פרטני.

הטבות המס להפקדות בקופות גמל לקצבה
הגדרות:
עמית יחיד - מי שמתקיים בו אחד מאלה:
א. נולד לפני 1961.
ב. היתה לו הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה (פנסיה תקציבית).

עמית מוטב - יחיד שהפקיד סכום מינימלי של - 15,222 ₪ לקצבה {, סכום השווה ל- 16% מהשכר הממוצע במשק {כלומר, 15,222 ₪ לשנה (16% X 7,928 X 12) , לחודש 1,268 ₪}

עמית יחיד
סעיף 47 - ניכוי
הכנסות מעבודה - התשלום המירבי המקנה ניכוי בגין הפקדה לקצבה הינו הנמוך מבין החלופות הבאות:
א. 5% מהכנסתו המזכה (ללא זכויות) עד לסכום של 93,600 ש"ח (4,680 ₪).
ב. 5% מהכנסה חייבת עד לסך 376,800 ₪ בניכוי ההכנסה המבוטחת (עם זכויות).

הכנסות אחרות שאינן מעבודה - התשלום המירבי המקנה ניכוי בגין הפקדה לקצבה הינו 7% מהכנסתו המזכה או עד לתקרה של 132,000 ש"ח (9,240 ₪). הפקדה לקצבה בגובה של 16% מהכנסתו המזכה תזכה את הנישום בניכוי של 4% נוספים {ליחידים שמלאו להם 50 שנה ומעלה ב-1.1.2009 - יינתנו אחוזים מוגדלים}.

סעיף 45א' - זיכוי
תשלום מרבי המקנה זיכוי לפי סעיף 45א' הינו 7% מסך 93,600 ש"ח בגין הכנסות עבודה (6,552 ₪). במידה והופקד בגין ביטוח חיים (ריסק) - תקרת ההפקדה הינה 5% מסך 93,600 ש"ח (4,680 ₪).
בגין הכנסות שאינן מעבודה - 5% מסך של 132,000 ש"ח (6,600 ₪).

עמית מוטב
סעיף 47 - ניכוי
לעמית מוטב אין אבחנה בין הכנסות מעבודה להכנסות אחרות שאינן מעבודה ויינתן ניכוי על הכנסתו לפי השלבים כדלקמן:
שלב א' - הניכוי המירבי - 11% מהכנסה לעמית עצמאי (משמע - סה"כ הכנסתו החייבת של היחיד עד תקרה של 93,600 ₪ בניכוי הכנסתו המבוטחת עם זכויות - תקרה מקסימלית 10,296 ₪).

שלב ב' - הניכוי המירבי בגין הפקדה לקצבה - 7% מהכנסה נוספת שהינה הנמוך מבין 2 החלופות הבאות:

א. הכנסה חייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לתקרה של 93,600 ₪.

ב. הכנסה חייבת של היחיד עד לסך של 376,800 ₪ בניכוי הכנסתו המבוטחת או 93,600 ₪ - לפי הגבוה מביניהם (תקרה - 6,600 ש"ח).
במידה והופקדו כספים נוספים לקצבה ניתן לקבל ניכוי נוסף של 4%

סעיף 45א' - זיכוי
הסעיף מבחין בין "עמית מוטב" שלא היתה לו כלל הכנסה מבוטחת לבין כזה שהיתה לו הכנסה מבוטחת כלשהי. במקרה שלא היתה הכנסה מבוטחת זכאי היחיד לזיכוי של 5% מהכנסתו החייבת ועד לסכום של 188,220 ₪ לשנה (9,411 ₪). במידה ול"עמית המוטב" הכנסה מבוטחת כלשהי, אזי הינו זכאי לזיכוי עד לתקרה מצרפית של הסכומים הבאים:

א. 7% מהכנסה מזכה (93,600 ₪) שהיא הכנסה מבוטחת (6,552 ₪).
ב. 5% מההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, מוגבל בתקרה של 188,220 ש"ח בניכוי 93,600 ₪ או ההכנסה המבוטחת, כנמוך מביניהם.

אחר
על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לקופת גמל לקצבה או לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2009 היא: 10,980 ₪ לשנה.

3. צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף

ביום 30/12/07 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המחייב את המעבידים לבטח את העובדים בפנסיה מקיפה. נושא זה הוזכר בחוזר משרדנו מחודש אפריל 2008 ומפאת חשיבותו נציגו בפניכם שוב. להלן עיקרי הדברים בצו ההרחבה:
הצו חל על כל עובד מעל גיל 21 או עובדת מעל גיל 20 בכל מקום עבודה שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב.
הסדר פנסיוני מיטיב פירושו חלופות שונות של הסדרי פנסיה/בטוח מנהלים אשר התשלום המינימלי בגינם הינו 5% תגמולי מעביד + 5% תגמולי עובד + מחויבות המעביד לתשלום פיצויי פיטורין מינימליים כמפורט בטבלת שעורי ההפרשות המופיעה בהמשך.
בהתאם לכך, צו הרחבה זה לא יחול על עובד אשר יש לו הסדר מיטיב מכוח הסכם קיבוצי/אישי/צו הרחבה קודם. אם נבדוק איפוא את תחולת חוק זה על מגזרי העובדים השונים ניווכח כי היקף צו ההרחבה קטן מהותית ממה שנהוג ייחס לו, וזאת בשל הסדרים מיטיבים במרבית ענפי המשק אשר חלקן הגדול אינו מיושם ע"י המעבידים מפאת חוסר אכיפה.
להלן סוגי ענפים לדוגמא בהם קיים הסדר מיטיב: שמירה, ניקיון, עובדי כ"א, ענף התעשייה, ענפי יבוא/יצוא וכיו"ב.
המשמעות המעשית העיקרית של צו הרחבה זה הינה בענפי השירותים אצל מעסיקים עצמאיים כגון רואי חשבון, עורכי דין, רופאים, כמו גם אצל רשתות שיווק שאין להם ארגון עובדים וכדומה.
חשוב לציין כי גם במקרים אלו כוחות השוק גורמים בדרך כלל לכך שגם מעסיק כזה הרוצה לגייס עובדים איכותיים לא יוכל שלא להציע להם הסדר מיטיב כבר בחודשי העבודה הראשונים.
מאידך, חשיבותו של הצו הוא גם במסר העובר למעבידים אשר על פיו מרגע זה ואילך לא ניתן עוד "להתפלפל" משפטית בתואנות שווא של אי שיוך למגזר בו חל עליו צו הרחבה זה או אחר. מעתה ואילך ברור לכל כי כולם מבוטחים כולל עוזרת משק הבית, ואין עוד מגזרים חריגים.
תחילת הזכאות
בשנת 2008
עובד שצבר וותק של 9 חודשים עד 1/1/08 יהיה זכאי ממועד זה.
עובד שמשלים 9 חודשי עבודה במהלך 2008 יהיה זכאי מתחילת החודש העשירי ואילך
עובד אשר בוטח בעבר בקרן פנסיה זכאי להפרשות רטרואקטיביות לאחר 3 חודשי עבודה מתחילת עבודתו.

בשנת 2009
עובד שצבר וותק של 6 חודשים עד 1/1/2009 יהיה זכאי ממועד זה.
עובד שמשלים 6 חודשי עבודה במהלך 2009 יהיה זכאי מתחילת החודש השביעי ואילך.
עובד אשר בוטח בעבר בקרן הפנסיה זכאי להפרשות רטרואקטיביות לאחר 3 חודשי עבודה מתחילת עבודתו.

השכר המבוטח
השכר המבוטח המינימלי הינו השכר הקובע לצורך חישוב פיצויים (רכיבי שכר קבועים) או השכר הממוצע במשק (7,663 ש"ח) לפי הנמוך שבהם

בחירת קרן פנסיה
העובד יהיה זכאי לבחור את קרן הפנסיה בתוך 60 ימים מתחילת עבודתו. אם לא יעשה כן מעבידו יבטחו בקרן פנסיה חדשה.

שיעורי ההפרשות
שעורי ההפרשות יגדלו באופן מדורג החל מ- 2008 כך שסך ההפרשות (עובד+מעביד) יעלו מ- 2.5% בשנת 2008 עד שיעור של 15% בשנת 2013 - מצ"ב טבלה מפורטת:

החל מיום הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות מעביד לפיצויים סה"כ

תשלום פיצויים
תשלומי המעביד לפיצויי פיטורים לפי צו זה יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים עפ"י סעיף 14.
לעניין זה משמעות כפולה, מחד סעיף 14 קובע כי התשלומים לא יהיו ניתנים להחזרה למעביד ומאידך המעביד "מכוסה" בגין רכיב השכר והשיעור בגינו נעשתה ההפרשה. ברור הוא שבשל שיעורי הפרשת פיצויים נמוכה בצו ההרחבה, על המעביד להשלים עד לשיעור של 8.33% (חודש בשנה עפ"י חוק) וזאת הוא רשאי לעשות במועד העזיבה או בהפרשות חודשיות שוטפות.
לסיכום, מינואר 2008 כל המעבידים במשק חייבים לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני. עיקר חבות המעביד לפנסיה אינה נגזרת מצו הרחבה זה אלא מהסכמים / צווים מוקדמים יותר אשר בפועל לא יושמו ע"י המעבידים ולא נאכפו ע"י רשויות החוק.
בהתאם לאמור על מעביד הרוצה ליישם את לשון החוק לבחון לאיזה ענף הוא משתייך והאם חל על אותו ענף הסכם קיבוצי/ צו הרחבה הקובע הסדר מיטיב.
מעביד אשר הגיע למסקנה כי אין צו הרחבה הנוגע לעיסוקו יאמץ צו הרחבה כללי זה, ויישמו.

4. אובדן כושר עבודה
א. ההוצאה לא.כ.ע. לא תעלה על פרמיה מרבית בשיעור 3.5% מההכנסה החייבת. יותר ניכוי בשל הוצאה לרכישת ביטוח שהיא בסכום העולה על 1,110 ₪ לחודש (שכר מבוטח של 31,712 ₪)
ב. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו. תקרת המשכורת לצורך הפקדה הינה 31,712 ₪.

5. פטור ממס להכנסות מהשכרת למגורים נהפך להיות חוק, ולא רק הוראת שעה.
הפטור האמור הוא ממס הכנסה מדמי שכירות בשל השכרת דירת מגורים, אחת או יותר - ובתנאים אלה: המשכיר והשוכר הם יחידים; הדירה אינה רשומה כנכס המשמש בעסקו של המשכיר; והכנסה מדמי השכירות אינה רשומה בספרי העסק.
הפטור ממס לא יחול על הכנסה משכירות, שמקבל קבלן או עוסק במקרקעין, ואף לא נישומים שההכנסה מדמי שכירות היא הכנסה מעסק בידיהם (סעיף 1(2) לפקודה).
הפטור ממס יינתן אף אם הושכרו הדירות לשוכר, שהוא חבר-בני-אדם, שעיקר פעולתו לשכן את זכאי משרד השיכון בתנאים מסוימים.
הפטור ממס מותנה גם בכך, שלמשכיר, לרבות לבן-זוגו ולילדיו עד גיל 18, לא הייתה, בשל חודש כלשהו בשנת המס, הכנסה מדמי שכירות בסכומים העולים על כ-4,500 ש"ח - בחודשים ינואר 2009 עד דצמבר 2009.

6. קופה מרכזית לפיצויים
תשלומים שיופקדו בקופה מרכזית לפיצויים עד ליום 31.12.2009 יוכרו כהוצאה בשנת 2009.
יש לשים דגש כי סכומים אלו יש לחשבם על החבות שנוצרה מעבר לכיסוי בפוליסות ביטוח אישיות במידה וקיימות.

7. בסיס מזומן
עסקים הפועלים על בסיס מזומן יש להקפיד לבצע את כל התשלומים עד ליום 31.12.2009. תשלומים שלא ישולמו כאמור לא יוכרו כהוצאה בשנת המס הנוכחית.

8. ניכוי בשל דמי ביטוח לאומי
לפי פקודת מס הכנסה 52% מדמי הביטוח הלאומי שמשלם עצמאי בגין הכנסתו מותרים בניכוי מהכנסתו החייבת במס.
מומלץ להסדיר את תשלום חובות דמי הביטוח הלאומי בהקדם האפשרי, ולא לחכות עד היום האחרון של שנת המס.

9. זיכוי בעד הוצאות להחזקת קרוב נטול יכולת
יחיד תושב ישראל זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב משפחה נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור או בלתי שפוי בדעתו, וכן בעד ילד מפגר.
החוק מעניק הקלות למי שהחזיק בן-משפחה במוסד או נקודת זיכוי אחת בגין אותם נטולי היכולת. סעיף 44 לפקודת מס הכנסה קובע כי בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד, תושב ישראל, שהוא או בן-זוגו שילם בשנת המס בעד החזקה במוסד מיוחד של ילד, בן-זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, או בעד החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד, יותר זיכוי ממס בשיעור של 35% מהסכומים ששילם, העולים על 12.5% מהכנסתו החייבת.
יחיד תושב ישראל יהיה זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף 44 לפקודה, או לנקודות זיכוי בעד נטול יכולת לפי סעיף 45 לפקודה, לפי העניין (להלן: "המזכה"), אם ההכנסה החייבת של המזכה ושל בן-זוגו לא הייתה יותר מ-240,000 ש"ח בשנת המס; ואם למזכה אין בן-זוג - אם היא לא הייתה יותר מ-150,000 ש"ח.
סעיף 45(א) לפקודה קובע כי יחיד, תושב ישראל, שהיו לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן-זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן-זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד, כאמור.
ישנם ילדים הסובלים מליקויי למידה, הפרעות קשב והיפראקטיביות. בגין ילדים אלה זכאים ההורים להקלות במס.

10. זיכוי על תרומות למוסד ציבורי מאושר
הזיכוי על תרומות בשיעור של 35% מסכום התרומה, שנתרמו למוסדות ציבוריים מאושרים, יינתן, אם סכום התרומות עלה מעל סך 300 ₪ בשנת 2009.
הזיכוי יינתן מסכום כולל של תרומות, שאינו עולה על 30% מההכנסה החייבת, או שאינו עולה על סכום מרבי בסך 7,500,000 ש"ח בשנת 2009, לפי הנמוך שביניהם.
במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הותאמו ההוראות בנוגע לזיכוי מהמס וזאת לאור השינויים שחלו בהוראות ניהול ספרים. לכן, חבר-בני-אדם יזוכה בגין תרומות בשיעור מס החברות (ולא 35% כפי שהיה נהוג עד כה), מסכום התרומה בפועל ובמגבלות האמורות. כלומר בשנת המס 2009 26% (2010 25%).

11. הכרה בחובות אבודים
רצוי להקדים ולסכם טיפול בחובות בעייתיים, דהיינו: לקבוע את סכום ההפחתה כפי שמוסכם עם החייב ולזקוף אותו בחשבונות או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. דבר זה יקל את תביעת ההוצאה לצורכי מס. מצוין בזה, כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח - להנחת דעתו של פקיד השומה - כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, רצוי להיערך לביצוע פעולות לגביית החובות, כגון - פנייה חוזרת לחייבים, פנייה לעורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו'.

12. מתנות ללקוחות
כדאי להכין לפקיד השומה רשימת ישראלים (כולל עובדים לרגל אירועים אישיים), שקיבלו מתנות. תקנות מס הכנסה מאפשרות ניכוי הוצאות על מתנות, אשר ניתנו במסגרת העיסוק ולשם ייצור הכנסות, בשיעור של 180 ש"ח לאדם לשנה.
הרשימה צריכה להיות נכונה, וצריך שיהיה יחס סביר בין עלות המתנה לבין היקף העסקים המתנהלים עם אותו לקוח.

13. נסיעות לחוץ לארץ
הזמנות לתערוכות, לקונגרסים ולהשתתפות בהשתלמויות ובירידים, וכן כל מסמך, המעיד כי הנסיעה לחוץ לארץ הייתה לצורך עסקים - כדאי לשמור. כך גם מסמכים, המעידים על יעדי הנסיעה ומועדי הנסיעה, יומן פגישות והתעניינות במוצרים, מסמכי משא ומתן עם יצרנים וספקים בחוץ לארץ, או כל מסמך התקשרות הכרוך בחוץ לארץ.
רצוי גם לשמור על כל הקבלות בגין הוצאות שונות הכרוכות בנסיעה לחוץ לארץ. אסמכתות אלה ישכנעו את פקיד השומה, שההוצאות היו עסקיות.
בנובמבר 2001 פורסם, כי נציבות מס הכנסה תחמיר את הפיקוח על נסיעות לחוץ לארץ לצורכי השתלמויות. בכוונת הנציבות לבחון כל השתלמות וכל כינוס הכרוך בנסיעה לחוץ לארץ. נציגי הנציבות אמרו לנשיא לשכת יועצי המס, כי לאחרונה הם היו עדים לתופעה של השתלמויות, אשר בהן גם הקהל וגם המרצים היו מהארץ; ואלה נערכו בחוץ לארץ ללא כל הצדקה !!
לפי התקנות יוכרו ההוצאות הבאות, הכרוכות בנסיעה לחו"ל בשנת 2009 (להלן קישור לדוח נסיעות לחו"ל 2009).

14. ניכוי הוצאות כיבוד
מותרים בניכוי 80% מההוצאות שהוציא הנישום לכיבוד קל במקום העיסוק שלו, דהיינו: המקום שבו הנישום מנהל דרך קבע את עיסוקו. יתרת 20% מההוצאות לא תותר בניכוי, ויחולו עליה הוראות בדבר מקדמות בשל הוצאות עודפות. כ"כיבוד קל" ייחשבו משקאות קרים ומשקאות חמים, עוגיות וכיו"ב פריטי מזון קלים הניתנים לאורח, המבקר במקום העיסוק לצורכי פעילותו של הנישום וכן לעובדים. הוצאות אחרות למזון ולמשקה לא ייכללו בגדר "כיבוד" (לדוגמה: ארוחה עסקית הניתנת לאורח). יצוין, כי לא מותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל (תקנה 3 לתקנות).

--------------------------------------------

 נושאים אחרים

1. דיווח על הכנסות שמקורן בחוץ לארץ
נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין אימצה לאחרונה מודל לדיווח של יחידים תושבי ישראל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל.
במסגרת המודל שאומץ יוכלו נישומים, תושבי ישראל, אשר היו פטורים מהגשת דו"ח שנתי, אילמלא הכנסתם שמקורה מחוץ לישראל, לדווח באופן מקוצר על הכנסות בחוץ לארץ ולשלם מס בגין אותן הכנסות. התשלום יקבל מעמד של מקדמה. נישום, אשר עמד בדרישות הדיווח המקוצר האמור, ימשיך להיות פטור מהגשת דו"ח שנתי מלא על הכנסותיו. לנישום תישמר הזכות להגיש דו"ח מלא על כלל הכנסותיו, שבמסגרתו יוכל לתבוע ניכוי של הוצאות או קיזוז הפסדים המותרים לו על פי הדין. לשלטונות המס תישמר הזכות לדרוש מהיחיד הגשת דו"ח מלא על הכנסותיו.
הדיווח המקוצר יתאפשר על הכנסות מחו"ל שמקורן: ריבית, דיווידנד, דמי שכירות, תגמולים וקצבה. לא יתאפשר דיווח מקוצר על הכנסות מחו"ל מעסק או ממשלח-יד.
במסגרת הדיווח המקוצר ניתן יהיה להביא בחשבון מס זר, אשר שולם בפועל בחו"ל לרשויות מס זרות, ואשר ניתן לקבל בשלו זיכוי ממסי חוץ, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. על הכנסות מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין בחו"ל, ניתן יהיה לתבוע בניכוי פחת בגין הנכס המושכר, בהתאם להוראות הפקודה.

2. הרחבת בסיס המס על הכנסות מהון
שיעור המס
החל מינואר 2003 נקבע מיסוי הכנסות, המיוחדות לשוק ההון. שיעור המס, אשר יחול לפי הרפורמה, לא יעלה על 15% מהרווח הריאלי או, לא יעלה על 10% מהרווח הנומינלי ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה, או ריבית מניירות ערך, או תוכנית חיסכון שבידי יחיד אם ניירות הערך או תוכניות החיסכון אינם רשומים בפנקסי החשבונות של העסק, ואין חובה לרושמם בפנקסי החשבונות של העסק, ואם היחיד לא תבע בשנת המס הכרת רשויות המס בהוצאות ריבית בשל רכישתם. הוצאות ניהול תיק השקעות בשוק ההון ודמי שמירת ניירות ערך ינוכו מהרווח לאחר שייקבעו הכללים לכך.
במסגרת תיקון 147 לפקודה, החל מינואר 2006 הוחלט, בין השאר, ליצור אחידות ופשטות בשיעורי המס על הכנסות יחידים, כדלקמן:
● רווח הון ריאלי, ריבית ריאלית, דיווידנדים - שיעור המס יהיה 20%.
● אפיקים שקליים נומינליים, רווח הון ממכירת ניירות ערך מסחרי, אג"ח, מלווה או הלוואה שאינם צמודים - שיעור המס יהיה 15%.
האמור מותנה בכך שאין המדובר ב"בעל מניות מהותי" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

3. הפחתת שעורי המס ליחידים
בהמשך להפחתת שעורי המס ולאור חשיבות הנושא לכל אחד ואחד מאיתנו, מצ"ב טבלה המפרטת את הפחתת שעורי המס הצפויה עד שנת 2010.
ראו גם מאמר בנושא באתר המשרד - http://www.sh-cpa.co.il/home.yecms/5usRo4pIpAlW

3.1 מס הכנסה:
שיעור המס השולי יופחת בהדרגה החל משנת המס 2010 וכלה בשנת 2016 בה יקובע שיעור המס השולי המקסימלי ליחיד ויעמוד על 39%. כמו כן ירווחו בהתאמה מדרגות המס על פני השנים.
בטבלה העליונה מצוינות מדרגות המס להכנסה מיגיעה אישית או להכנסה של יחיד שמלאו לו 60 שנה, ובטבלה התחתונה מדרגות המס של הכנסה שאינה נכנסת לגדר האמור לעיל.

 

 3.2 הרכב דמי ביטוח לאומי חלק העובד:
השיעור הרגיל הכולל בגין ביטוח לאומי ומס בריאות הינו 12%. השיעור המופחת לגבי חלק השכר של 4,757 ₪ (60% מהשכר הממוצע במשק) הראשונים בגין ביטוח לאומי ומס בריאות הינו 3.5%. התקרה לתשלום ביטוח לאומי הינה כ- 5 פעמים השכר הממוצע במשק

4. הפחתת שיעור מס חברות
בהמשך למגמה העולמית של הפחתת שעורי המס על חברות, הוחלט להאיץ את תהליך הפחתת שיעור המס שהחל בשנת 2004 (עד שנת 2003 שיעור המס היה 36%). שיעור מס החברות יופחת בהדרגה החל משנת המס 2010 וכלה בשנת 2016 בה יקובע שיעור מס החברות המקסימלי על 18%.

שנה	2010	2011	2012	2013	2014	2015	2016
שיעור המס	25%	24%	23%	22%	21%	20%	18%

 
** שיעור מס מופחת של 12% על "רווחים ראויים לחלוקה" שנצברו עד לתום שנת 2002
במטרה לעודד חברות לחלק ליחידים (לרבות, לחברה משפחתית) רווחים ישנים שנצברו, קובע החוק שיעור מס מופחת של 12% על חלוקת "רווחים ראויים לחלוקה" שנצברו עד לתום שנת 2002, בהתקיים התנאים המפורטים להלן.כידוע, רווחים ראויים לחלוקה (כהגדרתם בסעיף 94ב) שנצברו עד תום שנת 2002 חייבים במס מופחת של 10% בעת פירוק החברה או מכירת המניות.

5. הקלות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים
ביום 16 בספטמבר 2008, פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח - 2008 (להלן - התיקון). התיקון פורסם בעקבות פרויקט "חוזרים הביתה ב- 60 לישראל" שהוביל משרד הקליטה ובמסגרתו גובשה תוכנית לתיקון פקודת מס הכנסה הכוללת רפורמה רחבה המעניקה הטבות והקלות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

מטרת הרפורמה היא לעודד עלייה לישראל ולהשיב הביתה מאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל תוך הסרת חסמי מס משמעותיים.

בהתאם לכך, התיקון מרחיב, מפשט ומפרט שורת הקלות ממס ומדיווח שיחולו על עולים חדשים, תושבים חוזרים ותושבים חוזרים ותיקים, והכול בקשר להכנסותיהם שמופקות ונצמחות מחוץ לישראל. הוראות הרפורמה יכנסו לתוקף באופן רטרואקטיבי החל מתחילת שנת 2007.

להלן מפורטות הטבות המס העיקריות כפי שאושרו במסגרת הרפורמה האמורה:

קביעת מעמד מיסויי חדש - "תושב חוזר ותיק"
"תושב חוזר ותיק" הינו יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות. מעמדו של תושב חוזר ותיק והטבות המס להן יזכה ישתוו, בעקבות הרפורמה במס, למעמדו של תושב ישראל לראשונה (עולה חדש).
בנוסף, ועל מנת לעודד עלייה לישראל לרגל שנות ה- 60 למדינה, התווספה הוראת שעה לפיה בגין עלייה בשנים 2007 עד 2009, מעמד של תושב חוזר ותיק יינתן גם ליחיד שחדל להיחשב כתושב ישראל למשך תקופה של 5 שנים לפחות.

הענקת פטור מלא ממס לכל סוגי מקורות הכנסה בחו"ל לתקופה של 10 שנים
נקבעה הוראה אחידה וברורה המעניקה פטור רחב לכלל הכנסותיו של "עולה זכאי" - עולה חדש או תושב חוזר ותיק - המופקות או נצמחות מחוץ לישראל למשך תקופה של 10 שנים מיום העלייה לישראל, באופן שיכלול את כל הכנסותיו בין אם מקורן במימוש נכסים בחו"ל ובין אם מקורן בהכנסות שוטפות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל.

קביעת מסלול התאקלמות
תקופת הסתגלות של שנה אחת, ממועד העלייה, ניתנה לעולה זכאי אשר בה, לא יחשב תושב ישראל לצרכי מס הכנסה. לאחר תקופה זו, יוכל היחיד לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום מושבו. מתן הטבה זו כפופה לפנייה לרשויות המס בישראל תוך 90 יום ממועד העלייה לישראל (או מועד פרסום התיקון כמאוחר מביניהם) לצורך קבלת אישור מתאים באמצעות טופס כפי שיקבע המנהל לשם כך.

יצויין, כי במידה ובסוף שנת ההתאקלמות בחר היחיד להתיישב בישראל, תיחשב שנת ההתאקלמות במניין תקופת ההטבות לה הוא זכאי - 10 שנים ממועד העלייה לישראל.

קביעת פטור ממס לחברות המנוהלות ונשלטות על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
סוגיית השליטה והניהול - על מנת להסיר חוסר ודאות שהיה קיים בעבר לגבי תושבותן הישראלית וחבות המס החלה על חברות זרות אשר בעלי השליטה בהן הינם יחידים שעלו לישראל, נקבע ככלל, כי חברות אשר "השליטה והניהול" בהן מבוצע על ידי עולים זכאים, לא יסווגו כחברות תושבות ישראל רק בשל עליית בעלי מניותיהם לישראל וזאת למשך תקופה של 10 שנים. בהתאם לכך ולמשך תקופת ההטבות, חברות זרות שבעלי השליטה בהם הינם עולים זכאים ימשיכו להיות כפופות למס בישראל רק בגין הכנסות שמקורן בישראל.

משטרים אנטי תכנוניים - הוראה דומה תחול גם לגבי משטרים אנטי תכנוניים אחרים החלים בישראל - "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז או CFC) ו"חברת משלח יד זרה" (חמי"ז או FOC). לצורך חישוב שעור ההחזקה המינימלי של תושבי ישראל בחברות זרות - תנאי הכרחי להחלת משטר CFC ומשטר החמי"ז - שעור החזקתם של עולים זכאים לא יילקח בחשבון. כתוצאה מכך, לא יחולו משטרים אנטי תכנוניים ולא תחול חבות מס בגינם על חברות זרות רק בשל עלייתם לישראל של בעלי המניות בהם במידה ויוגדרו כעולים זכאים.

נציין, כי משטר ה- CFC מטיל חבות מס בגין חלוקת דיבידנד רעיונית על בעל שליטה ישראלי בחברה זרה שהכנסתה הינה פאסיבית בעיקרה ואילו משטר החמי"ז מעניק לחברה זרה העוסקת במשלח יד מיוחד (כהגדרתו בפקודה ובעיקר מקצועות חופשיים) מעמד של חברה תושבת ישראל.

קביעת פטור מדיווח על נכסים והכנסות ממקור בחו"ל
יחידים שהינם עולים זכאים לא יהיו כפופים לחובת דיווח בישראל בגין הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או מקורן בנכסים מחוץ לישראל וזאת למשך כל תקופת ההטבות. בהתאם לכך, יינתן לעולים זכאים פטור כפול מדיווח - פטור מהגשת דוח מס הכנסה (בגין הכנסות פטורות מחו"ל) ופטור מהגשת הצהרת הון (בגין נכסים פטורים בחו"ל).

למותר לציין כי הכנסות מפעילות בישראל והשקעות מנכסים ישראליים שיופקו לאחר עלייתם של היחידים לישראל יהיו חייבים בדיווח ויתחייבו במס בהתאם להוראות החוק הרגילות.

תיקוני חקיקה נוספים
הגדרת תושב חוזר - מעמד של תושב חוזר (רגיל) והטבות מס מתאימות יוענקו ליחיד שהפך לתושב זר למשך תקופה מינימאלית של 6 שנים (בניגוד ל- 3 שנים בעבר) - שינוי זה ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת 2009, בכל הנוגע למי שחדל להיות תושב ישראל החל ממועד זה ואילך.

הרחבת הטבות מס לתושב חוזר - פטור ממס הניתן בגין הכנסות פסיביות ורווחי הון אשר מקורם בחו"ל (למשך 5 שנים ו- 10 שנים בהתאמה) יכלול גם פטור על הכנסות ריבית ודיבידנדים ורווחי הון מנכסים בחו"ל המהווים ניירות ערך מוטבים. "ניירות ערך מוטבים" מוגדרים כני"ע הנסחרים בבורסה בחו"ל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים בחשבון במוסד בנקאי וכן ני"ע הנסחרים בבורסה בחו"ל שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם ני"ע מוטבים שהופקדו באותו חשבון. קרי הפטור יחול גם במידה והניירות נרכשו לאחר שהפך לתושב חוזר ובתנאי שנרכשו מכספים שנצמחו מהן - רווח הון ממכירתם או הכנסות ריבית ודיבידנדים שהפיקו.

הגדרת תושב חוץ - לצורך פישוט, הורחבה ההגדרה כך שגם תושב ישראל ששהה במשך שנתיים רצופות בחו"ל (183 יום בכל שנה) ובשנתיים העוקבות מרכז חייו ממוקם בחו"ל, יחשב כתושב זר למן היום הראשון בו בחר לעזוב.

6. קיזוז הפסדים מניירות ערך בשנת המס 2009

לאור המשבר בשוקי ההון בארץ וברחבי העולם וההפסדים שנגרמו לציבור המשקיעים , מצאנו לנכון לשוב ולפרט בפניכם את האפשרויות והכללים לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך בשנת המס 2009. לשם כך יש להבחין בין הפסדי הון שוטפים (שנוצרו ומומשו בפועל בשנת המס 2009) לבין הפסדי הון מועברים משנים קודמות. ככלל, להפסדי ההון השוטפים, אשר נוצרו בשנת 2009, קיימות אפשרויות קיזוז רבות ונרחבות יותר מאשר להפסדי ההון המועברים משנים קודמות.

הפסדי הון שוטפים

קיזוז הפסד הון מרווח הון
הפסדי הון שוטפים לסוגיהם, בידי יחיד או חברה, ניתנים לקיזוז כנגד רווח הון, לפי העקרונות הקבועים בסעיף 92 לפקודה. בהתאם לעקרונות אלו, ניתן לקזז הפסדים שנוצרו מנכס בארץ או בחו"ל, מרווחים שמומשו בארץ או בחו"ל. רווח הון כולל גם שבח מקרקעין.
יצוין, כי הפסד הון ממכירת נכס מחוץ לישראל יקוזז תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל. והיתרה ניתנת לקיזוז כנגד רווחי הון ממכירת נכס שמומש בארץ או ניירות ערך או כנגד הכנסות מריבית ודיבידנד מניירות ערך.

קיזוז הפסדי הון כנגד ריבית ודיבידנד
הפסדי הון שוטפים מניירות ערך ניתן לקזז גם מול הכנסות מדיבידנד או מריבית, הנובעים מאותו נייר ערך שמומש וכן כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים (סחירים ושאינם סחירים) כפוף לכך שהמס על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.
מכאן עולה כי בעלי שליטה בחברות, אשר צברו הפסדי הון שוטפים מניירות ערך בשנה זו יכולים להכריז על חלוקת דיבידנד מהחברות שבבעלותם (כמובן, בכפוף למבחן הרווחים ומבחן יכולת הפרעון הקבועים בחוק החברות) ולקזזו כנגד הפסדי ההון.
בנוסף לכך, משמעות הקיזוז של הדיבידנד כנגד הפסדי ההון הינו חיסכון מס בשעור של 25% המוטל על הדיבידנד כנגד ויתור על הפסדים שטמון בהם חיסכון מס פוטנציאלי עתידי של 20% בלבד (היות והפסדי ההון נוצרו מניירות ערך בהם בעל השליטה אינו בעל מניות מהותי).
ליחיד, בשונה מחברה, קיימת גם אפשרות לקזז הפסד הון שוטף מריבית מנייר ערך אחר, בהנחה ששעור המס החל במקרה זה אינו עולה על 25% (כלומר, היחיד אינו מחויב במס שולי על הריבית).
הכנסות ריבית יחויבו אצל יחיד בהתאם לשעור המס השולי (ולא בשעור המיוחד שנקבע לכל מקרה), בכל אחד מן המקרים להלן:
- הוצאות ריבית נתבעו לניכוי מהכנסת הריבית
- הכנסת הריבית מקורה בחבר-בני-אדם, שבו היחיד הוא בעל מניות מהותי (בעל מניות מהותי: "מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם...").

- הכנסת הריבית היא הכנסה עסקית אצל היחיד.

- במקרים שבהם קיימים יחסים מיוחדים בין משלם הריבית לבין מקבלה (כגון ספק ולקוח, עובד ומעביד, אדם וקרובו ועוד).

טבלה המסכמת לכלל הנישומים את קיזוז הפסדי ההון השוטפים בשנת 2009

סוג ההכנסה/ההפסד	רווח הון מני"ע נסחרים בישראל	רווח הון מני"ע נסחרים בחו"ל	ריבית/ דיבידנד מני"ע (*)	ריבית מפקדונות בבנקים או מתוכניות חסכון	רווח הון מנכס לא סחיר בישראל או בחו"ל
הפסד מני"ע נסחרים בישראל	ניתן לקזז	ניתן לקזז	ניתן לקזז	לא אפשרי	ניתן לקזז
הפסד מני"ע נסחרים בחו"ל	היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל	ניתן לקזז	היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל	לא אפשרי	לגבי נכס בישראל - היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל
הפסד הון מנכס בארץ	ניתן לקזז	ניתן לקזז	ניתן לקזז	לא אפשרי	ניתן לקזז
הפסד הון מנכס בחו"ל	היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל	ניתן לקזז	היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל	לא אפשרי	לגבי נכס בישראל - היתרה שלא קוזזה כנגד רווח הון ממכירת נכס בחו"ל

 

(*) בקיזוז הפסדי הון שוטפים כנגד הכנסות ריבית ודיבידנד שאינם נובעים מנייר הערך שמומש, הקיזוז אפשרי כל עוד המס על הריבית או על הדיבידנד אינו עולה על שעור 25%.

הפסדי הון מועברים משנים קודמות

הפסדי הון מועברים משנים קודמות לשנת 2009, אשר נוצרו לאחר יום 1 בינואר 2006, ניתנים לקיזוז מול רווח הון בלבד (לרבות מנכסים לא סחירים).
לגבי הפסדי הון שנוצרו לפני 31 בדצמבר 2005 וטרם קוזזו עד לשנת 2009 - ניתנים לקיזוז כנגד רווח הון ממכירת כל נייר ערך (סחיר או לא סחיר) וכן כנגד ריבית או דיבידנד, ובלבד ששעור המס עליהם אינו עולה על 20%.

הפסדי הון ממכירת נכס מחוץ לישראל יקוזזו תחילה מול רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל.

המשמעות היא כי הפסד הון מועבר שגובש בשנים קודמות (ובפרט לאחר 1 בינואר 2006) אינו ניתן לקיזוז בשנת המס 2008 ואילך כנגד הכנסות מריבית או מדיבידנד שיתקבלו.

הקיזוזים נעשים במסגרת הגשת דוח לרשות המיסים בישראל.

לסיכום, מומלץ לכל אחד בתקופה זו, להקדיש מעט זמן לבחון את רווחי ההון או את הפסדי ההון שנוצרו לו בשנים קודמות ובשנת 2009, ולקבל החלטות לאור האמור לעיל. כמו כן, וכפי שכבר צוין, יש לזכור כי אפשרויות קיזוז ההפסד נרחבות יותר בשנת היווצרות ההפסד מאשר בשנים הבאות ולפיכך ייתכנו מצבים בהם כדאי יהיה לממש השקעות עד תום שנת המס 2009 כך שניתן יהיה לקזז את ההפסד הגלום בהן ולנצלן להקטנת תשלומי המס בצורה אופטימלית.

7. ממה ראוי להימנע ?!
 ראוי להימנע - מכל פעולה בלתי חוקית, או מפעולה שכל מטרתה הפחתת מס.
 ראוי להימנע - מהוצאות מיותרות.
 ראוי להימנע - מביצוע הוצאות נוספות, שימומנו במימון בנקאי. יש לבדוק, אם החיסכון שבהקדמת הוצאת ההוצאות גבוה מעלות המימון.
 תקנות מס החייב בדיווח
פורסמו בתקנות בנושא תכנוני מס החייבים בדיווח. 10 בתחום מס הכנסה, 2 בתחום מע"מ ואחת במיסוי מקרקעין. חשוב לזכור התכנונים בתחום מע"מ מחייבים דיווח השנה. נפנה תשומת לב לתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 [להלן - "תקנות בתכנון"]. המדובר על אירועים שיבוצעו בשנת 2009-2007.
חשוב להיערך מראש ממי שירצה להימנע מהתקנות האמורות.
כחלק ממאבקה, בתכנוני המס ובמתכנני המס למיניהם, פרסמה רשות המסים בישראל את רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח במסגרת תיקון 147 לפקודה.
הרשימה יוצרת, בפעם הראשונה, אצל הנישומים חובת דיווח מפורטת ונפרדת, כאשר ננקט אחד מתכנוני המס המובאים בה. משמעותה המרכזית של הרשימה הנה, שעצם אי הדיווח, כאמור, מהווה עבירה פלילית לכשעצמו, גם אם התכנון עצמו הוא לגיטימי.
הדעה נוטה לכך, שעצם הדיווח על התכנון מסיר את העננה הפלילית. אולם, אם ייקבע בסופו של הליך, כי התכנון הנו עסקה מלאכותית, הרי שהמדווח יהיה חשוף לקנס גירעון בשיעור 30% מקרן המס.

אפשר להיעזר בהחלטה מקדמית, שהיא החלטה מראש, אשר נותנות רשויות המס בקשר להיבטי מס הכרוכים בעסקה מסוימת, שהנישום עומד לבצע, או שנמצאת בתהליך של ביצוע, ואשר המשכה תלוי, בין השאר, בהחלטה המקדמית.

--------------------------------------------

 נספחים

א. הכנות לעריכת הדוחות לשנת 2009

אישורים:
o אשורי יתרות מכל הבנקים הרלוונטים ליום 31.12.2009
o אישורי יתרות מקופות גמל(כולל קרנות השתלמות), ביטוחי מנהלים ליום 31.12.2009
o אישור קופה מרכזית לפיצויים 31.12.2009
o כרטסת ואישור יתרות מלקוחות וספקים עיקריים

תשלומים ע"ח מס באמצעות ניכוי במקור
אם נוכה מס במקור מהתקבולים שקיבלתם מלקוחותיכם, מריבית או מדיבידנד עליכם לרשום את הסכום ברוטו לזכות המשלם ולחייב בסכום המס חשבון "תשלומי מס במקור לשנת 2009". עליכם לקבל מהמנכה אשור שנתי (בטופס מקובל) על הסכום שנוכה, או לחילופין לדאוג לכך שבכרטיס הנ"ל יצויין בברור זיהוי המנכה לגבי כל ניכוי וניכוי בנפרד.
יש לערוך רשימת המנכים בצרוף תיק הניכויים שלהם ומחזור העסקים שנעשה עמם.
יש לאמת כי קיימת התאמה מלאה בין האישורים השנתיים של המנכים לבין הרישום בספרים.

ניכוי מס במקור מתשלומים לאחרים
במידה והנכם מנכים מס במקור מתשלומים לאחרים, עליכם לערוך את הריכוזים השנתיים (טופס 856) הדרושים לשם הגשתם לשלטונות המס ולהתאימם לרישומים בספריכם.
1. חברות החייבות בניכוי מס משירותים וטובין, צריכות לדווח גם על מחזור התשלומים שבוצעו לבעלי פטור מלא.
נא תשומת לבכם לעובדה שאי דיוק בפרטי הדו"ח, שחייב להיות מוגש לפקיד השומה בשל התשלומים החייבים בניכוי מס במקור, עלול לגרום לאי הכרה בהוצאה, ולאי הכרה בעצם הגשת הדו"ח על כל המשתמע מכך.

משכורות, ניכויים והוצאות נילוות
יש לעדכן את כרטיסי העובדים (טופס 0101), לבדוק כי הם חתומים וממולאים כחוק ולערוך ריכוז שנתי (טופס 0126) של משכורות וניכויים ולהתאימם לרישומי השכר בספרי החשבונות. נא תשומת לב מיוחדת במידה ועובד מועסק במקום עבודה נוסף עליו לחתום ולהצהיר על כך.
אי חתימה על הטופס מטילה אחריות על המעסיק.
יש להקפיד על מילוי מדויק של פרטי העובדים ובמיוחד של אלו שעובדים פרק זמן קצר ביותר ואח"כ לא ניתן לאתרם.
נא למיין את ההוצאות הנלוות לפי סוגים (בטוח לאומי בניכוי השתתפות העובדים, ביטוח מנהלים, קופות גמל, החזקת רכב, בגדי עבודה, שי לחגים, מזון לעובדים, פיצויים וכו'), להתאימם לרישומי השכר לדיווח לצרכי מס ולערוך ריכוז שנתי.

כמו כן יש להקפיד גם השנה לקבל אישורים מקופות גמל, פיצויים וביטוחי מנהלים על התשלומים ששולמו להם ולהתאימם לרישום בספרי החשבונות וכן אישור על ערך פדיון הפיצויים בפוליסות ביטוח המנהלים ובקופות הגמל.

מעסיקים אשר שילמו שכר לעובדי שטחים חייבים לדאוג להתאמה בין הרישומים בספרים לבין האישור השנתי של לשכת התעסוקה שכן רק עפ"י אשור זה תוכר ההוצאה לצרכי מס.

דיווחי מס ערך מוסף ומקדמות מס הכנסה
יש לערוך התאמה של המחזור החייב במע"מ בין הדו"חות שהוגשו לרשויות מע"מ לבין הרישום בספרים. כנ"ל גם ביחס למס תשומות.
חובה לתאם גם שימוש בתשומות שלא לצרכי עסק. מומלץ, לעשות התאמה זאת עוד לפני תום השנה ולמנוע הצגת הפרשים לא מוסברים בדו"ח השנתי המבוקר. יש לוודא כי גם ההכנסות הפטורות דווחו לשלטונות מע"מ כנדרש.
כמו כן יש לערוך התאמה בין כלל ההכנסות בחברה (כולל אלו הפטורות ממע"מ) לבין דווח מחזור ההכנסות לצרכי מקדמות מס הכנסה.

הוצאות שאינן מוכרות לצורך מס

1. רכב - ריכוז נתונים בדוח רכב .
2. נסיעות לחו"ל - יש למלא דו"ח נסיעה בטופס הרלוונטי. ולהוסיף כל אסמכתא רלוונטית כולל כרטיסי הטיסה וחשבוניות. (ניתן לבקש דוח נסיעה לחו"ל ממשרדנו).
3. ביצוע הפרדה בין כיבוד בעסק לארוחות.

אחר
 יש להכין פרוט לגבי בטחונות ושעבודים שנתנה החברה ושעבודים המוטלים על נכסי החברה.
 יש להכין ריכוז של כל העסקאות שנערכו בשנת המס עם בעלי עניין בחברה.
 יש לחשב הפרשות לפיצויי פרישה, חופש, חובות מסופקים, ירידת ערך מלאי, תביעות משפטיות.
 לקבל אישור עו"ד על חובות אבודים.

ב - ריכוז מסמכים לתיק מאזן
- טופסי 101 ו-106 של בעלי המניות ושל בני/בנות זוגם
- לאחר הרפורמה יש לדווח על הכנסות מפיקדונות וניירות ערך במישור הפרטי. לצורך כך יש להמציא אישור מהבנק הפרטי של בעלי המניות על ניכוי במקור מפיקדונות וניירות ערך לשנת המס 2009 טופס 867
- העתק מטופס 126.
- אישורים על הפקדות בקופות גמל(כולל פירוט של סוג ההפקדה-תגמולים,אובדן כושר, פיצויים, אחר), קרנות השתלמות, קופות פיצויים וביטוחי מנהלים (ובנוסף אישורים במישור הפרטי של הפקדות לקופ"ג של באופן עצמאי).
- חשוב - שוויי פדיון פיצויים למעביד ליום 31.12.2009 מחברות הביטוח בהם קיימת הפרשה לפיצויים במסגרת ביטוחי מנהלים.-o אישורי יתרה ליום 31.12.2009 בקופות הפיצויים המרכזיות ובחברות הביטוח
- אישורי יתרה ליום 31.12.2009 לגבי חשבונות הבנקים הכוללים נתונים על: עו"ש, פיקדונות, ההלוואות, וכרטיסי האשראי.o לוחות סילוקין של ההלוואות בעסק.
- התאמות בין היתרות באישורי היתרה מבנקים וכרטיסי האשראי לספרים.
- טופסי ספירת הקופות - {להלן קישור לדוח קופה ליום 31.12.2009 }
- רשימת ההמחאות לגביה ליום 31.12.2009
- רשימת ההמחאות לפירעון ליום 31.12.2009.
- אישורים על ניכויים במקור שנוכו על ידי הלקוחות, והתאמה בין סך האישורים לרשום בספרים.
- רשימת מלאי.
- הפרשה לפיצויי פרישה והפרשה לחופשה (ניתן להפיק ישירות מתוכנת השכר)
- דוחות נסיעה לחו"ל {להלן קישור לדוח נסיעות לחו"ל 2009}
- פרוט כלי רכב + ריכוז מונה הק"מ ליום 31.12.2009 - {להלן קישור לדוח מרכז לצורך נתונים לכלי רכב 2009 בעסק}
- פנקסי מע"מ, מקדמות וניכויים.
- אישורי תשלום תרומות (לפי ס' 46 בלבד) - המקור.
- הרכב הוצאות לשלם/מראש הכנסות לקבל/מראש ליום 31.12.2009
- מאזן בוחן.
- העתק מפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שנערכו במהלך שנת המס.
- ריכוז מילולי של חובות מסופקים.

ג - מפקד המלאי ליום 31.12.2009
הספירה של המלאי והערכתו
יש לספור את המלאי שבעסק ב-31.12.2009. עם זאת, אפשר לערוך, ללא אישור, את הספירה בתוך 10 ימים לפני 31.12.2009, או אחרי תאריך זה, ולבצע את ההתאמות הדרושות, כדי להגיע למצב המלאי בתאריך הקובע. אפשר אף לערוך את הספירה בתוך 30 יום לפני 31.12.2009 או אחרי כן, בהודעה בכתב ומראש לפקיד השומה, ולערוך את ההתאמות. רשימות המלאי יכללו את כל הסחורות המצויות בבעלות העסק או ברשותו. סחורות המצויות במקום, ושייכות לאחר, יירשמו בנפרד. כן יש לערוך רשימה לסחורות השייכות לעסק ומצויות בידי אחרים.
אין חובה לסגור את העסק במועד המפקד. כדי להקל את המפקד ולצמצם את הזמן הדרוש לעריכתו, אפשר להכין מראש את גיליונות הספירה בציון סוגי הטובין המצויים בעסק ובזמן המפקד להשלים רק את רישום הכמות. ניתן גם לספור ספירה מוקדמת את תוכנם של ארגזים ואריזות או מדפים ומחסנים מסוימים ולציין על גביהם את הכמויות שנפקדו. ביום המפקד ניתן לרשום את הכמות על פי הספירה המוקדמת כאמור.
המפקד צריך לכלול את כל הטובין השייכים לעסק (לרבות טובין שנמכרו אך טרם נשלחו ללקוח). יש לרשום גם אותם אך בנפרד ובציון שם הבעלים. מובן, שטובין השייכים לאחרים לא ייכללו בחישוב שווי המלאי.
לפני תחילת המפקד, רצוי לרשום את פרטי המשלוח האחרון, שנשלח מהעסק לפני תחילת הספירה (מספר תעודת המשלוח או החשבונית) והמשלוח האחרון שנתקבל מהספקים.
גיליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב. חובה לרשום עליהם את תאריך המפקד ואת שמות הפוקדים, ועליהם לחתום על כל גיליון. ברשימות הללו יצוין מקום אחסון הטובין (אם יש מקומות אחדים כאלה) ופרטים המספיקים לזיהויים. יירשמו הכמות ויחידת המדידה. אין צורך לרשום מיד מחיר או שווי. חישוב השווי ייעשה כעבור זמן. טובין פגומים או מיושנים יירשמו בציון מצבם.
ניתוח כלכלי נכון של העסק יכול להועיל רבות בתכנון מס. אחד הנושאים הוא המלאי. סביב הערכת מלאי קם ונופל הרווח לצורכי מס. לשם כך, יש להוכיח קיום "מלאי מת" או "מלאי גוסס". אפשר לעשות זאת על ידי מכירות סוף שנה. אם יימכרו פריטים אלה ימומש ההפסד. "מלאי מת" הוא, לדעתי, מלאי של פריטים שאין בהם שימוש, כמו רכיבים להרכבת טלפון חוגה או למחשבים מלפני 10 שנים או כל מלאי שההוצאות למכירתו עולות על מחיר המכירה הצפויה.
בעלי מלאי עסקי יכולים להקטין את הכנסתם החייבת השנה, אם ימכרו בפועל פריטים שמחירם ירד ויממשו את ההפסד. אמנם ניתן להעריך פריטים אלה במחיר המימוש המשוער, אם הם ייוותרו במלאי, אך קל יותר יהיה להוכיח הפסדים שמומשו בפועל.
כך אפשר להוכיח, שהמלאי נמכר בערך נמוך או לא נמכר כלל, ולכן אין לו כל ערך. מוטב שלא להשאיר "מלאי מת"; שכן, עצם קיומו פותח פתח לדיונים על אמיתותו.
מומלץ לרכוש מלאי חדש במחירים נמוכים. ערך המלאי ייקבע על פי מחירו בשוק; וחשבונית, המעידה על ערך נמוך, תעיד כי זהו ערכו בשוק.
כספים פנויים המושקעים באמצעים פיננסיים המניבים תשואה ריאלית, יגרמו להגדלת ההכנסה החייבת בשנת המס.
אם תשקיע החברה כספים פנויים במלאי או במקדמות לספקים, לא תיווצר תוספת להכנסה החייבת. זאת, מאחר שעליית ערכם של פריטים אלה מתחייבת במס רק בעת המימוש.
במקביל, יש לשקול דחיית קבלת מקדמות מלקוחות; שכן, קבלתן יוצרת בדרך כלל הכנסות מימון חייבות במס, ללא מתן הגנה אינפלציונית עליהן.
עם תום שנת המס, ובמסגרת העבודה השוטפת, יערכו משרדי השומה בדיקות של שווי המלאי במספר מצומצם של עסקים, באמצעות ביצוע ספירות מלאי מלאות - בתיקים שייבחרו בתוכנית העבודה השוטפת - בידי אנשי השומה וכוח העזר. יש לציין, כי הבדיקה נעשית בפריסה ארצית גדולה.
לנישומים המדווחים על בסיס מצטבר - מוזכר בזה, כי אין כל טעם לרכוש מלאי עסקי נוסף לקראת סוף השנה, מאחר שמלאי של טובין שלא יימכרו יקטין ממילא את ההוצאה השוטפת וינטרל בכך את הרכישה הנוספת. נישומים בעלי מלאי עסקי יכולים עדיין להקטין את הכנסתם לפני סיום השנה ולהקטין את ערך המלאי של הפריטים ששוויים פחת. אמנם אפשר יהיה להעריכם במחיר השוק, אם הוא נמוך מהעלות גם אם יישארו במלאי, אך קל יותר להוכיח הפסדים שמומשו בפועל.

 

 

שפיר - משרד רואי חשבון
טל: 03-6121994